תיק בבית משפט העליון. הלכה תקדימית. בית המשפט העליון חייב את המדינה לשלם ללקוח שלי תגמולי נכות בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתנו עקב שרותו במשטרה. דובר בקצין בכיר במשטרה שעבר שני אירועים משמעותיים באותו היום (נודע לו על אי קידומו לתפקיד אליו יועד ואשר אותו ביצע למעשה בפועל כבר מספר חודשים קודם לכן. ובנוסף, עקפו את סמכותו בשרשרת הפיקודית). הלקוח שלי לקח זאת מאד קשה וסבל ממיחושים בלב, הוחש לביה"ח, עבר צינתור ובהמשך התברר כי תפוקת הלב שלו נמוכה מאד.
לא היתה מחלוקת על הנכות ממנה הוא לוקה בלבו, הויכוח היה על הקשר הסיבתי בין המחלה לשירותו במשטרה. התיק נוהל כמה שנים. התחיל בועדות השונות של משרד הביטחון, המשיך לערעור בביהמ"ש המחוזי ונסתיים בערעור לבית המשפט העליון.
לא ויתרנו עד שהצדק נעשה בביהמ"ש העליון והלקוח שלי הוכר כנפגע שירות הבטחון. זו היתה הלכה תקדימית מאחר ויש לה גם השלכה רוחבית על כל אדם באזרחות לא רק בכוחות הבטחון. המדינה טענה כי כמו שבאזרחות לא הגיוני להכיר באדם שלא קודם בעבודה ולקה בלבו, כתאונת עבודה, כך צריך להיות גם בצבא. ביהמ"ש לא קיבל את הטענה ועשה אבחנה בין עולם האזרחי לעולם הצבאי/פיקודי.
